הקהילה הערבית הגאה בישראל מונה ע"פ הערכות כ 96,000 עד 120,000 אזרחיות ואזרחים יחד עם זאת מעט מאוד ידוע על מצב חברי.ות הקהילה, על התנסויות ותובנות שלהם.ן ועל מאפיינים וצרכים.
להט"ב בחברה הערבית בישראל: מחקר פעולה לקידום שינוי חברתי
בקצרה: פרויקט זה מציע גישה יישומית, מבוססת נתונים, להנעה וליווי של שינוי חברתי בקהילת הלהט"ב הערבית בישראל. המחקר משלב כלי מחקר איכותניים וכמותיים, תוך התבססות על מודל העבודה של 'מחקר פעולה' (action research) ומתודולוגיות של שיתוף קהילתי. המחקר נערך בשיתוף עם ארגון להט"ב ערבי בהתהוות ((Beit El Meem ועם חברות וחברי קהילת הלהט"ב בחברה הערבית בישראל.
רקע: מחקרים שנערכו בעולם בנושא קהילות להט"ב במדינות מוסלמיות וקהילות להט"ב ערביות במדינות שאינן מוסלמיות, מצביעים על מאפיינים, אתגרים, וצרכים ייחודיים של חברות וחברי הקהילה. מאפיינים וצרכים אלה נגזרים לעיתים קרובות ממיצובם הייחודי של חברות.י הקהילה בתוך מרקם החיים החברתיים בקהילות מסורתיות, לעיתים קרובות דתיות, או ממיצובם הייחודי כקבוצת מיעוט (להט"ב) בתוך קבוצת מיעוט (לאומית ערבית), או שניהם יחד. בישראל, לא נערך עד כה מחקר מקיף בנושא קהילת הלהט"ב הערבית. המידע הקיים כיום לגבי נושאים בסיסיים הנוגעים ישירות לחייהן של חברות וחברי הקהילה, הוא מועט ומצומצם ביותר.
מטרות המחקר: שיפור הידע הקיים אודות גורמים מעכבים/תורמים לקידום שינוי חברתי בנושאים להט"ביים בחברה הערבית בישראל, (ב) איסוף וניתוח נתונים אודות מאפיינים, צרכים, אתגרים, גורמי סיכון ומקורות חוסן של חברי.ות קהילת הלהט"ב הערבים בישראל, מנקודת מבטם של חברי.ות הקהילה (ג) הנגשת ידע ונתונים אלה לחברי.ות הקהילה, לפעילים וארגונים, ולבעלי ענין נוספים.
מתודולוגיה: מחקר פעולה קהילתי, המשלב ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, שאלון סקר ארצי, מחקר ליווי והערכה.
צוות המחקר: סיגל גולדין, נאג'י דעאס, אורי עייק, דן גר.
ממצאים לדוגמא:
המחקר מראה שרוב חברי.ות הקהילה החשופים ללהט"בופוביה בתדירות גבוהה, בכל המרחבים: בבית, באינטראקציות משפחתיות, בבי"ס מול תלמידים אחרים ומול צוות ההוראה, בשכונה, ברשתות החברתיות, ובמרחב הציבורי הכללי. כלומר, להט"ב ערבים נאלצים להתמודד כעניין בשגרה – כמעט תמיד, לעיתים קרובות -- עם גילויי עויינות, תוקפנות, ולעיתים גם אלימות , בין אם שמופנים אליהם באופן ישיר, ובין אם הם חשופים להם בסביבתם הקרובה.
להט"בופוביה היא לא רק סמן של אי-שוויון חברתי אלא גם בעלת השפעות הרסניות, הן ברמה הנפשית והרגשית, והן ברמה החברתית. אין ספק שקיים קשר בין הבחירה של רבים.ות מבין חברי הקהילה 'לחיות בארון', לבין הנטל הבריאותי, הנפשי והחברתי על מי שחי את חייו באופן פתוח. אולם הבחירה 'לחיות בארון', כאסטרטגיית הישרדות אל מול אלימות להט"בופובית, מובילה גם היא לתנאי חיים קשים הכוללים בדידות, פחד, בושה ואשמה, ומנקודת המבט של חברות.י הקהילה, 'החיים בארון' אינם יכולים להתקבל כפתרון מניח את הדעת.
