שנה: 2022
מחברים.ות: ד"ר סיגל גולדין . צוות מחקר: עידו רפאל, דן גר, דרור גולדין, נועם מזרחי.
מטרת המחקר: איסוף נתונים עדכניים ביחס לעמדות ותפיסות פוליטיות של להט"ב. במסגרת הסקר נבחנו, בין היתר, הנושאים הבאים: עמדות פוליטיות ומידת החשיבות המיוחסת לנושאים פוליטיים שונים, מידת תמיכה של להט"ב במפלגות שונות, גורמים המשפיעים על דפוסי הצבעה, מידת החשש מפגיעה בזכויות להט"ב עקב הבחירות.
מתודולוגיה:
בסקר השתתפו 1,273 תושבי.ות ישראל בגילאי 18 ומעלה, בעלי.ות זכות הצבעה. הפצה נערכה באמצעות רשתות חברתיות, ארגוני הקהילה ואמצעי הפצה דיגיטליים מקובלים. ההשתתפות בסקר הייתה התנדבותית. משיבי.ות הסקר, בפריסה ארצית, מייצגים.ות מגוון זהויות מגדריות ומיניות, וכן מגוון מגזרים ותת-קבוצות בחברה הישראלית. במדגם בסופי נכללו 1,080 משיבים.ות, מתוכם 980 יהודים.ות ו-100 ערבים.ות, שענו לכל שאלות הסקר והזדהו כלהט"ב. השאלון כלל 19 שאלות: 9 שאלות בנושאים דמוגרפיים; 9 שאלות בנושאי תפיסות ועמדות פוליטיות הכוללות שאלות לגבי הצבעה בבחירות; שאלה מילולית פתוחה אחת. המשתתפים.ות אינם מהווים 'מדגם מייצג' של אוכלוסיית הלהט"ב בישראל, שכן טרם נערך מחקר אומדן על אוכלוסיית הלהט"ב ומאפייניה. במדגם יש תת-ייצוג ללהט"ב במגזר הדתי.
ממצאים ומסקנות:
ממצאי הסקר מעידים על מגוון הזדהויות פוליטיות בקרב אוכלוסיות להט"ב . 43% העידו שהם.ן מזדהים.ות כ"שמאל", 20% כ"מרכז שמאל", 12% כ"מרכז",ו-25% כ"ימין" או "ימין-מרכז".
עוד נמצא כי התייחסות לזכויות להט"ב במצע המפלגה מעלה באופן משמעותי את הסיכוי להצבעה של חברי.ות הקהילה, בכל קשת העמדות הפוליטיות. בממוצע, 92% מהמצביעות.ים דיווחו כי הכללת התייחסות לזכויות להט"ב במצע המפלגה תעלה את הסיכוי שיצביעו עבורה. יחד עם זאת, קיים הבדל משמעותי בין מצביעי ימין למצביעי שמאל בחשיבות המיוחסת להכללת הנושא במצע המפלגה. ממצאי הסקר מראים כי ככל שההזדהות הפוליטית נוטה לימין, כך יורדת חשיבות הנושא בשיקולי ההצבעה.
מבין שמונה נושאים בסקר שלגביהם נבחנה מידת חשיבות הנושא עבור הפרט (1=כלל לא חשוב, 7=חשוב מאוד), שלושת הנושאים שלגבי חשיבותם קיים הקונצנזוס הרחב ביותר בקהילה הם: (1) שוויון זכויות למיעוטים מיניים ומגדריים, (2) הפרדת דת ומדינה, (3) צמצום פערים חברתיים-כלכליים.
רוב מכריע (87%) של משתתפי.ות הסקר העידו על חשש מפגיעה בזכויותיהם.ן בכנסת הבאה. יחד עם זאת, נמצא כי ככל שהתפיסה הפוליטית ימנית יותר, כך קטן החשש מפגיעה בזכויות להט"ב. בקרב מי שמזדהים.ות עם תפיסות ימין 48% חוששים מפגיעה בזכויותיהם.ן, 46% אינם.ן חוששים.ות, ו-5% אינם.ן יודעים.ות. בקרב מי שמזדהים עם תפיסות שמאל 95% חוששים מפגיעה בזכויותיהם.ן ו-4% בלבד אינם חוששים. ניתוח נוסף מצביע על כך שמרבית החוששים מפגיעה בזכויותהם (72%) והמזדהים עם תפיסות ימין וימין-מרכז, טרם החליטו למי להצביע במועד עריכת הסקר. ביחס לחשש מפגיעה בזכויות להט"ב בכנסת הבאה לפי הצבעה למפלגות עלה כי 91% מהמצביעים למפלגות 'יש עתיד' ו'המחנה הממלכתי' חששו מפגיעה בזכויות להט"ב, שיעור גבוה פי שלושה לערך בהשוואה ללהט"ב המצביעים ל'בית היהודי', ל'ליכוד' ול'ציונות הדתית'.
מבחינת דפוסי הצבעה והזדהות פוליטית, עולה כי בעוד שמרבית הלהט"ב המזדהים.ות עם תפיסות 'ימין' ו'ימין-מרכז' אכן מצביעים בפועל למפלגות המזוהות עם עמדות אלו, יש גם מי שמזדהים.ות עם תפיסות 'ימין' ו'ימין-מרכז' ומצביעים.ות למפלגות המזוהות עם ה'שמאל' (עבודה ומרצ). בהקשר זה, חלק מהתשובות המילוליות בסקר מצביעות על כך שחלק מהמשתתפים.ות המזדהים.ות עם תפיסות של 'ימין המדיני', אך כלהט"ב הם.ן מזדהים.ות דווקא עם תפיסות של 'השמאל החברתי'. מצביעים אלה חשים שהם נאלצים 'להתפשר' על בחירה במפלגה המייצגת אותם כלהט"ב, למרות שאינם מזדהים עם עמדות המפלגה בנושאים מדיניים שונים. מניתוח הנתונים האיכותניים עולה כי המשתייכים.ות לקבוצה זו חווים.ות, בצורות שונות, מתח בין ה'אני הלהט"בי' לבין 'האני הפוליטי'. שתי חוויות מרכזיות העולות מהנתונים הן: "חווית פיצול" ו-"חווית קונפליקט". הראשונה מתקיימת כאשר 'האני הפוליטי' נחווה כנפרד, ולעיתים קרובות גם כבעל חשיבות רבה יותר מ'האני הלהט"בי'. החוויה השנייה מתקיימת כאשר 'האני הפוליטי' נחווה באופן אקטיבי כמנוגד או מתחרה עם ה'אני הלהט"בי'.