מתודולוגיה:

סקר אינטרנטי הכולל 31 שאלות (25 שאלות סגורות ו-6 שאלות פתוחות) שעסקו בארבעה נושאים: (1) שאלות רקע כלליות, (2) זהות מגדרית ונטייה מינית, (3) התנסויות וחוויות של להט"ב במעגלי הקיום האישיים והחברתיים, (4) מממשק עם רשויות מקומיות ומוסדות ציבוריים, ניטור מענים קיימים ומענים חסרים ללהט"ב.

ההשתתפות בסקר על בסיס התנדבות, הפצה באמצעות רשתות וקבוצות חברתיות, ארגוני הקהילה, ואמצעי הפצה דיגיטליים. בדוח נכללו תשובותיהם של 1,471 חברות וחברי קהילת הלהט"ב בישראל בפריסה ארצית, המייצגים מגוון זהויות מגדריות ומיניות.

 

​מגבלות המחקר: כל המשתתפים.ות הם ישראלים, יהודים, בעלי גישה לאינטרנט (מחקר נפרד נערך בקרב להט"ב בחברה הערבית בישראל). יש תת-ייצוג בסקר לקבוצות הגיל המבוגרות, להט"ב  ערבים, וכן ללהט"ב דתיים וחרדים. יש צורך במחקר המשך נפרד שיכלול גם קבוצות אלה, המהוות חלק בלתי נפרד מרקם החיים וזהויות הלהט"ב. לסקר אין יומרה לבדוק מהו שיעור אוכלוסיית הלהט"ב מתוך האוכלוסייה הכללית. כמו כן אין יומרה למדגם מייצג של אוכלוסיית הלהט"ב, שכן טרם נערך מחקר אומדן על היקף ומאפייני הקהילה.

​

​ממצאים עיקריים:

​מגדר

​שיעור המגדירים עצמם.ן 'על הקשת הטרנסית' גבוה פי 7 בקבוצות הגיל הצעירות, בהשוואה לקבוצות הגיל הבוגרות (15% מקרב בני.ות 14-18 מזדהים כחלק מהקשת הטרנסית, בהשוואה ל-2% בקרב בני.ות 45 ומעלה). נתון זה מפנה את תשומת הלב לתכנון ארוך טווח לצרכים ייחודיים הן של צעירים.ות על הקשת הטרנסי.ת והן של בני משפחותיהם.ן.  

מצב משפחתי ומשפחות להט"ב (עם ובלי ילדים)

​כשליש מהלהט"ב בני 26 ומעלה הם הורים לילדים. שיעור הנשים בקבוצת גיל זו שיש להן ילדים גבוה פי 5 משיעור הגברים (51% מהנשים בגילאים אלה הן אימהות, 11% מהגברים הם אבות). מניתוח מצבם המשפחתי של חברי.ות קבוצת גיל זו עולה כי המצב המשפחתי השכיח ביותר הוא "זוגיות" (40%) כאשר אחד.ת מכל חמישה נשוי.אה. 

 

​החיים ב'ארון' ומחוצה לו

65% ממשתתפי הסקר מדווחים כי הם חיים את חייהם מחוץ לארון. מחד, נתון זה מלמד כי רוב חברי.ות הקהילה אינם מסתירים מהסביבה את זהותם המגדרית/ מינית (בהינתן הטיות הסקר). מנגד, למעלה משליש מחברי.ות הקהילה חשים.ות צורך להסתיר את זהותם, לפחות במידה מסוימת. משמעות הדבר היא שאנו עוד רחוקים ממצב שבו מגוון הזהויות המגדריות והמיניות הקיימות בחברה מתקבלות באופן שוויוני. מהסקר עולה כי צעירים מסתירים את זהותם  יותר ממבוגרים: בקרב בני.ות 16-18 45% בארון, בקרב בני.ות 19-25 37% בארון, ובקרב בני.ות 26 ומעלה 21% בארון. יש לציין כי בגלל הטיות הסקר, סביר להניח שיש ייצוג יתר ללהט"ב מחוץ לארון ותת-ייצוג ללהט"ב בארון. 

 

​להט"בופוביה

​כמעט מחצית מחברי.ות הקהילה נחשפו באופן אישי ללהט"בופוביה במהלך השנה האחרונה (בעת המענה על הסקר), לפחות במידה מסוימת. יתרה מכך, א.נשים צעירים.ות מדווחים.ות על חשיפה רבה יותר ללהט"בופוביה בהשוואה למבוגרים. אחד מכל חמישה בקרב בני.ות 14-15 נחשפו ללהט"בופוביה בשנה האחרונה לעיתים קרובות או כמעט תמיד, ו-16% מקרב בני.ות 16-18. מהסקר עולה כי המרחב שבו נתונים הצעירים.ות לעוצמה הרבה ביותר של להט"בופוביה הוא בית הספר, מצד תלמידים אחרים. לצד זאת, ממצאי הסקר מעידים על שביעות רצון נמוכה מהיחס של בתי הספר לנושאים להט"בים – 78% ממי שלומדים או למדו בבית הספר במהלך שלוש השנים שקדמו לסקר אינם מרוצים מהיחס של בית הספר לנושא, כאשר 51% כלל אינם מרוצים או מרוצים במידה מועטה. בנוסף, צעירים נתונים ללהט"בופוביה גם במרחב הביתי, כאשר כמעט מחצית מבני.ות 16-18 דיווחו שהיו נתונים ללה"טבופוביה בביתם.ן, מתוכם 15% בתדירות גבוהה מאוד. 

 

שביעות רצון ממענים קיימים ביישוב מגורים ותחושת הנוחות/ הביטחון בו כלהט"ב

​רובם המכריע של המשיבים.ות בכל קבוצות הגיל, הביעו חוסר שביעות רצון מהמענים הקיימים ללהט"ב באזור מגוריהם.ן בעת המענה על השאלון (73% בממוצע סבורים שהמענים אינם טובים). חוסר שביעות הרצון מהמענים הקיימים בולט במיוחד בקרב בני.ות 26 ומעלה. מעבר למענים החסרים, עולה כי כחצי מהמשיבים.ות אינם.ן מרגישים.ות בנוח כלהט"ב ביישוב בו הם.ן מתגוררים.ות (רק 46% חשים בנוח). בהמשך לכך, מרבית המשיבים.ות הביעו נכונות להשתתף בעשיה לקידום קהילת הלהט"ב ביישוב בו הם.ן גרים.ות, כאשר 54% מהם.ן העידו כי הם.ן רוצים ורוצות מאוד לקחת חלק בפעילות למען קידום הקהילה באזור מגוריהם.​​

​​