top of page
pridethemed-fitness-event-with-participants-generative-ai.jpg

חוקרים: ד"ר סיגל גולדין, ד"ר אסף לב. צוות המחקר: נועם מזרחי, עידו בן תורה, מאיה דואק, אביגיל פרידלנד   |   2023

רקע:

האם להט"ב חשים.ות בנוח להשתתף בפעילות ספורט? האם היחס לו זוכים.ות ספורטאים.ות להט"ב זהה ליחס לו זוכים.ות ספורטאים.ות הטרוסקסואלים.ות סיסג'נדרים.ות? האם קיימת להט"בופוביה בספורט באופן כללי ובתחומי ספורט מובחנים בפרט? אם כן, מהם ביטוייה וכיצד היא משפיעה על מימוש הפוטנציאל הספורטיבי ועל הישגים ספורטיביים? בעוד ששאלות אלה נמצאות במרכזה של ספרות מחקרית בינלאומית הולכת וגדלה, בישראל טרם נערך מחקר מקיף בנושא. המחקר הנוכחי מציע צעד ראשון לקראת צמצום פערי ידע בנושא התנסויותיהם וחוויותיהם של חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל במפגש עם עולמות ספורט שונים, הן במסגרות המקצועיות והן במסגרות חובבים, בשלבים שונים של מחזור החיים. היוזמה לביצוע המחקר הגיעה ממועדון ספורט גאה בישראל, ארגון קהילתי ששם לו למטרה ליצור סביבות ספורט תומכות עבור חברות וחברי הקהילה הגאה.

מטרות המחקר:

לזהות ולמפות צרכים, אתגרים, תפיסות והתנסויות המאפיינות את המפגש של להט"ב עם עולמות ספורט ופעילויות ספורט, בדגש על הממשק בין קבוצות להט"ב שונות לבין שדות ספורט שונים וסוגי פעילויות.

מתודולוגיה:

מחקר פעולה קהילתי (מחקר אקטיביסטי, מוכוון לפעולות של צמצום פערים חברתיים, המבוסס על השתתפות פעילה של קהילת בעלי עניין בכל שלבי התהליך המחקרי). המהלך המחקרי מבוסס על שילוב בין כלים כמותניים ואיכותניים לאיסוף נתונים: שאלון סקר (356 משתתפים.ות), קבוצות מיקוד (10 משתתפים.ות) וראיונות עומק (12 משתתפים.ות).

ממצאים עיקריים:

זהות להט"בית וחיים 'בארון' במסגרות פעילות ספורט

מקרב מי שכן עוסקים.ות בספורט, רק 47% נמצאים לגמרי מחוץ לארון במסגרת הפעילות הספורטיבית. נתון זה בולט במיוחד לאור שיעור גבוה הרבה יותר של משתתפים הנמצאים 'מחוץ לארון' באופן כללי, ללא קשר לספורט. משמעות הדבר היא שא.נשים הנמצאים מחוץ לארון במסגרות אחרות בחייהם, מסתירים את זהותם כלהט"ב כאשר הם פעילים במסגרות ספורטיביות. נראה כי החשש מיחס מפלה, וכן חוויות להט"בופוביות שחווה הפרט בסיטואציות שונות של פעילות ספורט, בין אם כשמתתפ.ת ובין אם כצופה/ אוהד.ת, מעצבים חוויות של חשש ומובילים לכניסה לארון, גם בקרב אותם.ן להט"ב שמרגישים נוח עם זהותם.ן במסגרות חברתיות אחרות.

צילום מסך 2024-05-18 ב-18.34_edited.jpg
צילום מסך 2024-05-18 ב-18.34_edited.jpg

להט"בופוביה בספורט

​בדומה לממצאים ממחקרים בעולם, נראה שגם בישראל חוויות להט"בופוביות או חשש מתוקפנות/ הדרה על רקע להט"בופובי נוכחת באופן ניכר בשדה הספורט. יתרה מכך, נראה כי נוכחותה של להט"בובופביה בזירות ספורט שונות משפיעה ומעצבת את בחירותיהם של חלק מחברות וחברי הקהילה ביחסם.ן לספורט ובבחירות אישיות שלהם.ן להשתתף או להימנע מפעילות ספורטיבית.

​רבים מחברי וחברות הקהילה עדים להתנהגות להט"בופובית שמופנית כלפי אחרים (כגון: קריאות גנאי, אפליה, הדרה או כל צורה של יחס פוגעני כלפי הקהילה בכלל, או כלפי אדם מסוים) בין אם נכחו באירוע באופן פיזי, ובין אם צפו בו כחלק מהקהל או בתקשורת.

45% ממשתתפי הסקר דיווחו כי היו עדים להתנהגות להט"בופובית בספורט מדי פעם, לעיתים קרובות, או כמעט תמיד.

צילום מסך 2024-05-18 ב-18.34_edited.jpg

29% מהמשתתפים.ות דיווחו כי חוו להט"בופוביה באופן אישי, כאשר השתתפו בפעילות ספורט (מדי פעם, לעיתים קרובות, או כמעט תמיד).

צילום מסך 2024-05-18 ב-18.35_edited.jpg

45% ממשתתפי הסקר העידו כי חוו להט"בופוביה במסגרות ספורט בהן השתתפו באופן אישי, כאשר חוויה זו כרוכה בפגיעה באחרים.  21% ממשתתפי הסקר חוו להט"בופוביה מצד אוהדים/ צופים במשחק. 8% חוו להט"בופוביה מצד מאמן/ מדריך. 16% חוו להט"בופוביה מצד מתאמנים/ ספורטאים אחרים.

 

כאשר בוחנים חשיפה ללהט"בופוביה בספורט בממשק עם משתני זהות נוספים (למשל: גיל, מגדר, נטייה מינית, חיים בארון) מתקבלת תמונה מורכבת. ממצאי הסקר מצביעים על כך שחלק מחברי.ות הקהילה חשופים יותר לחוויות שליליות הקשורות לזהות מגדרית/מינית בהקשר להשתתפות בפעילות ספורטיבית. צעירים.ות חווים יותר להט"בופוביה בספורט ממבוגרים (42% מהמשתתפים.ות בגילאי 16-21 חוו להט"בופוביה בספורט). א.נשים על הקשת הטרנסית חווים להטבופוביה בספורט בתדירות הגבוהה ביותר, בהשוואה לסיסג'נדרים.ות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ההשפעה שלילית על המוטיבציה לעסוק בפעילות ספורט, ועם תפיסה כללית בקהילה של המרחב הספורטיבי כמקום עוין ללהט"ב.

צילום מסך 2024-05-18 ב-18.35_edited.jpg

תפיסות לגבי להט"בופוביה וספורט

צילום מסך 2024-05-18 ב-18.35_edited.jpg
צילום מסך 2024-05-18 ב-18.35_edited.jpg
bottom of page