רקע:

האם להט"ב חשים.ות בנוח להשתתף בפעילות ספורט? האם היחס לו זוכים.ות ספורטאים.ות להט"ב זהה ליחס לו זוכים.ות ספורטאים.ות הטרוסקסואלים.ות סיסג'נדרים.ות? האם קיימת להט"בופוביה בספורט באופן כללי ובתחומי ספורט מובחנים בפרט? אם כן, מהם ביטוייה וכיצד היא משפיעה על מימוש הפוטנציאל הספורטיבי ועל הישגים ספורטיביים? בעוד ששאלות אלה נמצאות במרכזה של ספרות מחקרית בינלאומית הולכת וגדלה, בישראל טרם נערך מחקר מקיף בנושא. המחקר הנוכחי מציע צעד ראשון לקראת צמצום פערי ידע בנושא התנסויותיהם וחוויותיהם של חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל במפגש עם עולמות ספורט שונים, הן במסגרות המקצועיות והן במסגרות חובבים, בשלבים שונים של מחזור החיים. היוזמה לביצוע המחקר הגיעה ממועדון ספורט גאה בישראל, ארגון קהילתי ששם לו למטרה ליצור סביבות ספורט תומכות עבור חברות וחברי הקהילה הגאה.

​

מטרות המחקר:

לזהות ולמפות צרכים, אתגרים, תפיסות והתנסויות המאפיינות את המפגש של להט"ב עם עולמות ספורט ופעילויות ספורט, בדגש על הממשק בין קבוצות להט"ב שונות לבין שדות ספורט שונים וסוגי פעילויות.

​

מתודולוגיה:

מחקר פעולה קהילתי (מחקר אקטיביסטי, מוכוון לפעולות של צמצום פערים חברתיים, המבוסס על השתתפות פעילה של קהילת בעלי עניין בכל שלבי התהליך המחקרי). המהלך המחקרי מבוסס על שילוב בין כלים כמותניים ואיכותניים לאיסוף נתונים: שאלון סקר (356 משתתפים.ות), קבוצות מיקוד (10 משתתפים.ות) וראיונות עומק (12 משתתפים.ות).

​

ממצאים עיקריים:

זהות להט"בית וחיים 'בארון' במסגרות פעילות ספורט

מקרב מי שכן עוסקים.ות בספורט, רק 47% נמצאים לגמרי מחוץ לארון במסגרת הפעילות הספורטיבית. נתון זה בולט במיוחד לאור שיעור גבוה הרבה יותר של משתתפים הנמצאים 'מחוץ לארון' באופן כללי, ללא קשר לספורט. משמעות הדבר היא שא.נשים הנמצאים מחוץ לארון במסגרות אחרות בחייהם, מסתירים את זהותם כלהט"ב כאשר הם פעילים במסגרות ספורטיביות. נראה כי החשש מיחס מפלה, וכן חוויות להט"בופוביות שחווה הפרט בסיטואציות שונות של פעילות ספורט, בין אם כשמתתפ.ת ובין אם כצופה/ אוהד.ת, מעצבים חוויות של חשש ומובילים לכניסה לארון, גם בקרב אותם.ן להט"ב שמרגישים נוח עם זהותם.ן במסגרות חברתיות אחרות.