top of page
high-angle-view-business-people-taking-interview-desk-office.jpg

חוקרת אחראית: ד"ר סיגל גולדין. צוות המחקר: עידו בן תורה, עידו רפאל   |   2023

המחקר נערך תודות ליוזמה של LGBTech ובשיתוף פעולה עם הארגון.

תקציר: 

נתוני הסקר מציגים מגמות מעורבות של מדיניות תמיכה והכלה מצד אחד, ושל היעדר ידע בנושא מצד המעסיקים מצד שני; של משאבי עוצמה פנים קהילתיים (לרבות השכלה, הכנסה, תחושת בטחון ונוחות) מחד, ושל פגיעות לאור להט"בופוביה, חשש לצאת מהארון ותחושה של חסמי קידום מאידך. משמעותן של מגמות מורכבות אלה מתחדדת כאשר בוחנים את שיעורי הפגיעות בקרב תת-קבוצות בקהילה, ובעיקר א.נשים על הקשת הטרנסית.

 

מטרות המחקר

  1. מיפוי מצבי תעסוקה/ אי-תעסוקה והכנסה בקרב להטב"ק+;

  2. מיפוי מאפיינים והתנסויות במקומות עבודה בקרב להט"בק+ (תחושת נוחות, להט"בופוביה, חסמים, אתגרים, ומשאבי עוצמה); 

  3. תמונת מצב של מדיניות גיוון והכללה במקומות העבודה, מנקודת המבט של חברות וחברי הקהילה.

 

מתודולוגיה

במהלך המחצית השניה של  חודש מאי 2023, הופץ שאלון סקר מקוון (בעברית, ערבית ואנגלית), שכלל 39 שאלות סגורות ופתוחות, בנושאי ליבה הקשורים לחייהםן של חברות וחברי הקהילה בעולמות התעסוקה. השאלון הופץ במתודולוגית Respondent Driven Sampling (מתודולוגיית כדור-שלג, המשמשת לאיסוף וניתוח נתונים של קבוצות חבויות או אוכלוסיות שקשה להגיע  אליהן). לשאלון ענו 688  חברות וחברי הקהילה המזדהים כלהטב"ק+, בגילאי 18 ומעלה.  בניתוח  הנתונים הסופי נכללו  576 שאלונים.

 

מגבלות המחקרנדגיש כי משתתפי.ות הסקר אינם מהווים מדגם מייצג סטטיסטי של אוכלוסיית הלהטב"ק+ בישראל. למעשה, בעת הזו לא ניתן ליצור מדגם מייצג של להטב"ק+, מכיוון שלא ידוע גודל ומבנה אוכלוסיה זו בארץ. יחד עם זאת, בהתבסס על אומדנים מקובלים, המדגם שהתקבל באמצעות RDS , כלל מגוון משתתפים.ות בפריסה ארצית, המייצגים קשת רחבה של משתנים סוציו-דמוגרפיים, ושל זהויות מגדריות ומיניות. במובן זה, לצד מגבלות של הטיות אינהרנטיות במדגמים מסוג זה, מכלול תשובות המשתתפים.ות משקפות תמונה רב-ממדית של סוגיות הליבה בהן עוסק הסקר.

 

ממצאים עיקריים:

מצבי תעסוקה/אי תעסוקה והכנסה בקרב להטב"ק+

64% מהמשתתפים.ות עובדים.ות במשרה מלאה, 17% במשרה חלקית ועבודות מזדמנות (חלקם סטודנטים.יות), ו-8% אינם מועסקים.ות. קיימים פערים דרמטיים בשיעורי אי-תעסוקה בקרב מי שמזדהים.ות על הקשת הטרנסית, בהשוואה לסיסג'נדרים. ע"פ ממצאי הסקר, שיעור הטרנסים.יות שאינן.ם מועסקים.ות גבוה ביותר מפי שלושה מזה של סיסג'נדרים. 19% מקרב מי שמזדהים.ות על הקשת הטרנסית אינם.ן מועסקים.ות, בהשוואה ל-6% מקרב מי שאינם מזדהים על  הקשת.

טרנסג'נדרים.יות  מועסקים.ות יותר במגזר האזרחי והציבורי בהשוואה לסיסג'נדרים.ות  ואילו האחרונים, מועסקים.ות יותר במגזר הפרטי בהשוואה לטרנסג'נרים.ות.

קיימים פערי הכנסה משמעותיים בין תת-קבוצות בתוך הקהילה. 66% מקרב מי שמזדהים.ות  על הקשת הטרנסית  משתכרים הרבה מתחת להכנסה ממוצעת בישראל, בהשוואה ל-16% בלבד מקרב מי שאינם מזדהים על הקשת הטרנסית. בתמונת מראה, 13% מקרב הטרנסג'דרים.יות משתכרים הרבה מעל הממוצע בישראל, בהשוואה ל-45% מקרב הסיסג'דרים.יות. משמעות נתון זה היא, בין השאר, שלצד החסמים והפערים, קיימים גם משאבי כוח ועוצמה בתוך הקהילה.

תחושת נוחות/ חוסר נוחות במקום העבודה

​בממוצע, 28% ממשתתפי.ות הסקר דיווחו כי הם.ן אינן.ם מרגישות.ים בנוח במקום העבודה כהלטב"ק+. תחושת חוסר הנוחות בעבודה בולטת ביתר שאת בקרב טרנסג'נדרים.יות, כאשר 49% מתוך מי שהזדהו על הקשת הטרנסית מדווחים.ות כי הן.ם אינן.ם מרגישות.ים בנוח בעבודה בגלל הזהות המגדרית שלהן.ם, בהשוואה ל-21% מקרב הסיסג'נדנרים.יות.

 

להט"בופוביה

​במהלך השנה האחרונה (איסוף נתונים מאי 2023), 18% חוו להט"בופוביה (מדי פעם, לעיתים קרובות, או כמעט תמיד) מגורמים שונים במקום העבודה (14% מצד עובדים אחרים, 9% מצד מעסיקים, 18%  מצד לקוחות). אולם רק 20% מבין מי שחוו להט"בופוביה במקום העבודה דיווחו על כך במסגרת מקום עבודתם.ן (4% דיווחו על כך במסגרת ארגוני הקהילה). פחות ממחצית (44%) מקרב מי שכן התלוננו במקום העבודה, הרגישו שתלונתם טופלה כראוי.

 

החיים בארון ומחוצה לו

מהשרבים מבין הלהטב"ק+ החיים מחוץ לארון באופן כללי, מסתירים את זהותם.ן המינית/ המגדרית במקום העבודה.  על-פי ממצאי הסקר, המרחב התעסוקתי נחווה לעיתים רבות כמרחב לא בטוח עבור להט"בקים. פי 6 מסתירים את זהותם במקום העבודה לגמרי, (6% בארון לגמרי בעבודה, בהשוואה ל 1% בארון לגמרי מחוץ לעבודה), פי 3 כמעט לגמרי בארון  בעבודה (9% לעומת 3%).  ביטוי נוסף למגמה זו משתקף בממצא על תחושת חשש שמלווה רבים בקהילה, ביחס לחסמים בקידום שלהם.ן, בגלל נטייתם  המינית או זהותם המגדרית: כשליש מהמשתתפים (32%) חשים שהזהות שלהם כלהטב"ק+ מגבילה או עלולה להגביל את קידום הקריירה שלהם בעתיד. 19% אינם.ן יודעים.ות. תחושה זו גדולה פי 3 בקרב טרנסג'נדרים.יות, בהשוואה לסיסג'נדרים.יות: רוב  מכריע מקרב הטרנסג'נדרים.יות חושש מכך (65% בהשוואה ל 18% בקרב הסיסג'נדרים).

 

מדיניות גיוון והכללה

​כמחצית מהמשתתפים.ות מדווחים שבמהלך השנה האחרונה נערכה במקום העבודה לפחות פעילות אחת הקשורה לקהילת הלהטב"ק+. בעוד ש-45% חשים שהמעסיק.ה שלהן.ם ידידותי לא.נשים על הקשת הטרנסית, רק 22% מהמעסיקים נוקטים בפועל פעולות אקטיביות להכללת אנשים על הקשת במקום העבודה. ב-21% בלבד מהמקומות יש אחראי גיוון והכללה, ול-45% יש מדיניות שוויונית מוצהרת לכל המגדרים.

פנו אלינו לקבלת נתונים נוספים

bottom of page