כחלק מתהליך ארוך טווח, החלנו באיסוף נתונים בנושא עמדות ותפיסות הציבור היהודי בישראל בנוגע לזכויות להט״ב והקהילה הגאה. עד כה אספנו נתונים בשתי נקודות זמן (2023, 2024), במדגם מייצג של הציבור היהודי, במטרה ליצור מאגר נתונים מתעדכן לאורך זמן. המחקר יעקוב אחר מגמות כלליות ודפוסי עומק המאפיינים את יחס הציבור לנושאים שונים הנוגעים לחייהם של להט״ב בישראל. לצד זאת, נבחן גם סט רחב יותר של עמדות ותפיסות הציבור בנושאים משיקים, כגון הזדהות או אי-הזדהות עם ערכים דמוקרטיים, פלורליסטיים, ערכי דת ומסורת, חינוך, ועוד, וכן דפוסי הצבעה בבחירות. בנוסף להתייחסות אורכית לנושאי ליבה על ציר הזמן, נבחנות גם שאלות הנוגעות נקודתית לנושאים אקטואליים.

מיד לאחר פרוץ המלחמה הגיעו לאגודה, באמצעות רכזי.ות להט"ב ברשויות מקומיות, בקשות לעזרה במיפוי צרכים והתאמת מענים לחברות וחברי הקהילה בכל הארץ. התובנה הבסיסית של הרכזים.ות ושל פעילי ופעילות האגודה הייתה שבנוסף להתמודדות הקולקטיבית של כלל אזרחי.ות ישראל, עם מצבי דחק ואתגרים פיזיים ונפשיים עקב המלחמה, לסביות, הומואים, בי-סקסואלים.יות וטרנסג'נדרים.יות מתמודדות.ות גם עם אתגרים נוספים, בתחומים שונים. פעילי האגודה ביחידת 'גאווה מקומית' פנו למכון המחקר בבקשה למפות ולזהות את המצבים הייחודיים שנוצרו עבור הקהילה הגאה עקב המלחמה, על מנת לייצר מענים בנושאים הדרושים, בעבודה משותפת עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ. במענה לצורך דחוף שעלה מהשטח, יצאנו בשבוע האחרון של נובמבר 2023 לסקר מיוחד בתפוצה ארצית, באמצעות פלטפורמות אונלייניות, ובהגעה לשטח, לריכוזי דיור של מפונים מכל הארץ. בסקר השתתפו 1007 תושבי.ות ישראל בגיל 16 ומעלה, ששיתפו אותנו בחוויות והתמודדויות הקשורות לזהות להט"ב בשבועות הראשונים לאחר פרוץ המלחמה.

האם להט"ב חשים.ות בנוח להשתתף בפעילות ספורט? אם היחס לו זוכים.ות ספורטאים.יות להט"ב זהה ליחס לו זוכים.ות ספורטאים.יות הטרוסקסואלים.יות סיסג'נדרים.יות? האם קיימת להט"בופוביה בספורט באופן כללי? ובתחומי ספורט מובחנים בפרט? אם כן, מהם ביטוייה? וכיצד היא משפיעה על מימוש הפוטנציאל הספורטיבי ועל הישגים ספורטיביים? בעוד ששאלות אלה נמצאות במרכזה של ספרות מחקרית בינלאומית הולכת וגדלה, בישראל טרם נערך מחקר מקיף בנושאים אלה. המחקר הנוכחי מציע צעד ראשון לקראת צמצום פערי ידע בנושא התנסויותיהם וחוויותיהם של חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל במפגש עם עולמות ספורט שונים, הן במסגרות המקצועיות והן במסגרות חובבים, בשלבים שונים של מחזור החיים. היוזמה לביצוע המחקר הגיעה ממועדון ספורט גאה בישראל, ארגון קהילתי ששם לו למטרה ליצור סביבות ספורט תומכות עבור חברות וחברי הקהילה הגאה.

המחקר, המבוסס על סקר מקוון (בעברית, ערבית ואנגלית), כלל 39 שאלות סגורות ופתוחות, בנושאי ליבה הקשורים לחייהם.ן של חברות וחברי הקהילה בעולמות התעסוקה. המחקר נערך תודות ליוזמה של LGBTech ובשיתוף עם הארגון לכל התהליך המחקרי. שלוש מטרות המחקר היו מיפוי מצבי תעסוקה, אי-תעסוקה, והכנסה בקרב להטב"ק+, מיפוי מאפיינים והתנסויות במקומות עבודה בקרב להט"בק+ (תחושת נוחות, להט"בופוביה, חסמים, אתגרים, ומשאבי עוצמה), תיעוד תמונת מצב של מדיניות גיוון הכללה והכללה במקומות העבודה, מנקודת המבט של חברות וחברי הקהילה. לשאלון ענו 688 חברות וחברי הקהילה, המזדהים כלהטב"ק+, בגילאי 18 ומעלה. בניתוח הנתונים הסופי נכללו  576 שאלונים. 

מחקר זה מבקש להעמיק בהבנה הוליסטית של מכלול גורמים המעכבים או מונעים קבלת טיפול/ שירות בריאותי בקרב אנשים טרנסג'נדרים ולמפות את הכלים האפשריים לצמצום השפעת חסמים אלה. מטרות המחקר: (א) מיפוי המצב הקיים של חסמי נגישות של אנשים טרנסג'נדרים לשירותי בריאות ורווחה, (ב) ניתוח הקשר בין התנסויות שליליות במפגש של הפרט עם מערכת הבריאות לבין פגיעוּת בריאותית, (ג) המלצות להטמעת כלים יישומיים לצמצום פערי בריאות ולצמצום פגיעות בריאותית בקרב אנשים על הקשת הטרנסית, תוך התייחסות להמלצות משרד הבריאות בנושא 'תכנון מדיניות בריאות מכוונת שוויון'.

לפני בחירות 2022, ערכנו סקר בנושא עמדות ותפיסות פוליטיות של להט"ב בנושאים הבאים: עמדות פוליטיות ומידת החשיבות המיוחסת לנושאים פוליטיים שונים, מידת תמיכה של להט"ב במפלגות שונות, גורמים המשפיעים על דפוסי הצבעה, מידת החשש מפגיעה בזכויות להט"ב עקב הבחירות. בסקר השתתפו 1,273 תושבי.ות ישראל בגילאי 18 ומעלה, בעלי.ות זכות הצבעה. ממצאי הסקר מצביעים על הפיזור היחסי של חברות וחברי הקהילה לרוחב כל המפה הפוליטית, לצד חשש בקרב רוב הקהילה (מצביעי הימין, המרכז והשמאל) מפגיעה בזכויות שכבר הושגו. 

מה חושבים מצביעי הליכוד על זכויות להט"ב? לכמה מתוך מצביעי הקואליציה יש קרובי משפחה להט"ב? האם מצביעי מפלגות הקואליציה היו מעדיפים שהכנסת הבאה תצמצם את זכויות הלהט"ב? למי יש הכי הרבה חברים וחברות להט"ב ? ומה לגבי משפחות 'אבא ואבא' או 'אמא ואמא' ? לקט ממצאים מפתיעים מסקר במדגם מייצג של הציבור היהודי.

ע"פ אומדנים,  בישראל חיים כיום כ  96,000 -  120,000 להט"ב ערבים, אולם עד כה, מעט יחסית ידוע על מאפיינים וצרכים  ייחודיים של חברות וחברי הקהילה, בשל מיעוט  נתונים מקיפים , ברמה הארצית. מחקר עומק ראשוני מ 2022, שנערך במכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בשיתוף האגודה למען הלהט"ב, עבור 'בית איל  מים  |ﺑ􀀂ﺖ اﻟﻤ􀀁ﻢ', הציג  לראשונה תמונת מצב עדכנית על להט"ב בחברה הערבית בארץ.  ממצאי המחקר השמיעו את קולה של קהילה שעד כה הייתה "שקופה", כמעט בלתי נראית ובלתי נשמעת. 

סקר אינטרנטי הכולל 31 שאלות (25 שאלות סגורות, ו-6 שאלות פתוחות) שעסקו בארבעה נושאים: שאלות רקע כלליות, זהות מגדרית ונטייה מינית, התנסויות וחוויות של להט"ב במעגלי הקיום האישיים והחברתיים, מממשק עם רשויות מקומיות ומוסדות ציבוריים, ניטור מענים קיימים ומענים חסרים ללהט"ב.

פרויקט זה מציע גישה יישומית, מבוססת נתונים, להנעה וליווי של שינוי חברתי בקהילת הלהט"ב הערבית בישראל. המחקר משלב כלי מחקר איכותניים וכמותיים, תוך התבססות על מודל העבודה של 'מחקר פעולה' (action research) ומתודולוגיות של שיתוף קהילתי. המחקר נערך בשיתוף עם ארגון להט"ב דובר ערבית (הארגון הוקם במהלך המחקר) ועם חברות וחברי קהילת הלהט"ב בחברה הערבית בישראל. מטרות המחקר: (א) שיפור הידע הקיים אודות גורמים מעכבים/תורמים לקידום שינוי חברתי בנושאים להט"ביים בחברה הערבית בישראל, (ב) איסוף וניתוח נתונים אודות מאפיינים, צרכים, אתגרים, גורמי סיכון ומקורות חוסן של חברי.ות קהילת הלהט"ב הערבים בישראל, מנקודת מבטם של חברי.ות הקהילה (ג) הנגשת ידע ונתונים אלה לחברי.ות הקהילה, לפעילים וארגונים, ולבעלי ענין נוספים.